עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא מציעא י׳:א׳

1 א וְאוֹתָם שֶׁפִּנּוּ אָזְלוּ לְעָלְמָא, דְּלֹא מָצִינוּ לְשַׁיְלִינְהוּ. גְּמָרָא. וַאֲפִלּוּ הֵן בִּרְשׁוּת אֶחָד מֵהֶם לֹא הֲוָה אִידָךָ הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה, דְּלֹא חַשְׁבִינַן לֵיהּ מֻחְזָק, דְּשֻׁתָּפִין לֹא קַפְּדִי אַהֲדָדֵי לְמִקְנֵי רְשׁוּתָא דִּידֵיהּ, הִלְכָּךְ בִּרְשׁוּתָא דְּהַאי נַמִּי יַתְבֵי, דְּהָא לֹא קָפֵיד עֲלֵיהּ מִלְּאוֹשְׁלֵיהּ דּוּכְתָּא. בַּגְּמָרָא:

2 ב וּבֶעָפָר. שֶׁכֵּן הָיָה דֶּרֶךְ בִּנְיָנֵיהֶם לְחַבֵּר הָאֲבָנִים בְּעָפָר כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּקְרָא יד וְעָפָר אַחֵר יִקַּח וְטָח אֶת הַבַּיִת:

3 ג לְהִשְׁתַּבֵּר. אִם יֵשׁ אֲבָנִים שְׁבוּרוֹת. שֶׁאַבְנֵיהֶם שֶׁל לְבֵנִים הָיוּ. רַשִׁ"י:

4 ד לְדַעַת הַסּוֹבְרִים דְּהֵיכָא דְּלֹא הֲוָה לֵיהּ לְמֵידָע אֵין אוֹמְרִים מְחֻיָּב שְׁבוּעָה וְאֵינוֹ יָכוֹל לִשָּׁבַע מְשַׁלֵּם, פֵּרְשׁוּ הַתּוֹסָפוֹת דְּהָכָא רְגִילוּת הוּא שֶׁכָּל אֶחָד מַכִּיר מִקְצָת אֲבָנָיו. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

5 ה וְעוֹלוֹת כוּ'. לְפִי חֶשְׁבּוֹן שְׁלֵמִים, דְּהַלָּה נוֹטֵל שְׁלֵמִים כְּנֶגְדָּן, דְּמִדְּהָנֵי יָדַע טְפֵי לֹא יָדַע, תּוּ לֵית לֵיהּ. וּמַהֲנֵי לֵיהּ לְהָא שֶׁנּוֹטֵל אֵלּוּ שֶׁמַּכִּירָן, כְּגוֹן שֶׁהֵם גְּדוֹלוֹת וְטוֹבוֹת יוֹתֵר מִשְּׁאָר הַלְּבֵנִים. גְּמָרָא: